מערכת החינוך ההולנדית

מערכת החינוך בהולנד 

מערכת החינוך בהולנד נחשבת לאחת הטובות בעולם והילדים בהולנד בסקרים שונים נחשבים לשמחים בעולם. אז כיצד הצליחה מערכת שאין בה שיעורי-בית בכלל עד גיל החטיבה העליונה (!) להפוך לכה מוצלחת מבחינת הישגים? במאמר הזה, נרחיב על המערכת נשוחח על שיטת ההסללה, שילוב ילדים ישראלים /לא דוברי הולנדית במערכת, נסביר כיצד נראה יום לימודים ונתן לכם כלים מתאימים להבנה של מערכת החינוך בהולנד. 

חינוך חובה - נתחיל בכך שהחינוך בהולנד בדומה למדינות אחרות הוא חובה (leerplicht) מגיל חמש עד 16. עם זאת, רוב הילדים מתחילים ללמוד בבית ספר יסודי כבר בגיל ארבע. 

שפת הלימוד – שפת הלימוד הרשמית בהולנד היא הולנדית (גם בבתי-הספר היהודיים בהולנד). מי שרוצה לימודים בשפה האנגלית או אחרת יכול לבדוק אופציה של בית-ספר בינלאומי. בשונה מישראל, בתי-הספר הציבוריים בהולנד הם ברמה גבוהה מאד, ולכן אין באמת טעם לשלוח ילד למערכת החינוך הפרטית. לרוב מי ששולח לבתי-ספר בינלאומיים פרטיים הם הורים שאינם מתכננים להישאר בהולנד בטווח הרחוק. 

אורך יום הלימודים - יום הלימודים הוא ארוך ותלוי בעיר בה גרים אבל לרוב מתחיל סביב 08:30-09:00 ונגמר סביב 14:15 או 15:00. בתום יום הלימודים למי שעובד מאוחר ישנה מועדונית שלרוב עובדת בשיתוף עם בית הספר ותמורת תוספת תשלום מספקת מענה לילדים עד אחר הצהריים. התשלום והרשמה למועדונית הם בנפרד מבית הספר, וישנה השתתפות בהוצאה על-ידי המדינה כעזרה להורים אם הם עומדים בתנאים מסוימים (גובה הכנסה, וכו׳).

חינוך חינם – בהולנד הלימודים מגיל 4 ולאורך בית הספר היסודי הם חינם. אבל באמת חינם. מחברות, ספרי לימוד, ואפילו כלי כתיבה משולמים על-ידי בית הספר. יש להביא רק ילקוט וכריך/צהרים. ישנם תשלומים סמליים ביותר עבור פעילויות חוץ ספריות כמו טיולים ותרבות ובבתי ספר מסוימים עבור תוספת שמירה על הילדים בהפסקת צהרים (זה בגדר אופציה, ישנם ילדים שחוזרים הביתה לאכול שעה וחוזרים לבית הספר).בחטיבה עליונה, זה משתנה מעט. כן משלמים סכום מסוים עבור ספרי לימוד וכלי-כתיבה שנע בין מאה יורו ויכול להגיע גם לכמה מאות (תלוי בבית הספר, ברמת הלימודים, בדרישות המוסד). ההורים בתיכון לעיתים גם נדרשים לרכוש מחשב נייד מכספם.

הרשמה לבתי-הספר - במרבית הערים והכפרים בהולנד ההרשמה לבית-הספר היא לפי איזור מיקוד הבית בו גרים. בתי-ספר מבוקשים במיוחד תלויים רשימות המתנה ולכן, ברגע שננעלתם על איזור מגורים תמהרו לרשום את ילדיכם לבית הספר שאתם רוצים ומראש. באמסטרדם היו שנים בהן פתחו את איזורי הרישום לכולם בכל העיר. זה משתנה לעיתים יש לעקוב אחר פרסומי העירייה.

מבנה הכיתות - בית הספר מחולק לכיתות שנקראות בהולנדית ״חרופ״ (כמו גרופ באנגלית). - בגיל 4 נכנסים הילדים לחרופ 1, וכך זה עולה בהדרגה (במקרים נדירים לילדי חודשים מסוימים יפתחו גם חרופ 0). בחרופ 8 שזה סביב גיל 12 מסיימים התלמידים את בית הספר היסודי ועולים לחטיבה העליונה עד סיום לימודיהם. קביעת רמת התיכון אליה יגיעו תלויה במבחני רמה לקביעת הסללה שמיד נפרט עליהם. 

מבנה מערכת החינוך העל-יסודית

בעוד שמבנה החינוך היסודי בהולנד הוא פשוט, המבנה של מערכת החינוך התיכונית ההולנדית נראה לעתים קרובות מבלבל בגלל ריבוי המסלולים וגילאי הסיום בבית הספר התיכון. במציאות, בתי-ספר תיכוניים בהולנד דומים לאלה שברוב המדינות האחרות, עם זרם אחד להכנת תלמידים להכשרה מקצועית (מסלול טכני) VMBO ואחר להכנת תלמידים לאוניברסיטה הנקרא VWO כשבקודקודו של זרם זה בתי-הספר הכי גבוהים הנקראים ג׳ימנזיום - מסלול אוניברסיטאי מצטיין. ההבדל העיקרי בהולנד הוא שיש זרם שלישי, בינוני, בבתי-ספר תיכוניים שמכין תלמידים ללימודים במוסדות לימוד למדעים יישומיים (מכללה) וזרם זה נקרא HAVO.

פירוט על הזרמים:

VMBO  תיכון קדם מקצועי

הוא זרם בעל אוריינטציה מקצועית של ארבע שנים המתמקד בידע מעשי, טכני, המוביל להכשרה מקצועית MBO . יש לו שתי רמות הסמכה וסטודנטים מסיימים את המסלול בגיל 16. ישנה אפשרות לקחת שנה נוספת במסלול הבא הגבוהה יותר.

HAVO תיכון כללי

מסלול ביניים בן חמש שנים המכין סטודנטים ללימודי השכלה מקצועית גבוהה באוניברסיטאות למדעים יישומיים(מכללות), שם הם יכולים ללמוד תואר ראשון במדעים יישומיים HBO. תלמידים מסיימים מסלול זה בסביבות גיל 17. ישנה אפשרות לקחת שנה נוספת במסלול הבא הגבוה יותר למי שרוצה לקפוץ רמה.

VWO תיכון קדם אוניברסיטאי

ה-VWO הוא זרם חינוך בן שש שנים עם התמקדות בידע תיאורטי, המכין סטודנטים ללימודי תואר ראשון (WO) באוניברסיטת מחקר. תלמידים לומדים את ה-VWO בבתי ספר המכונים אתנאום וג׳ימנזיום (המסלול למצטיינים) ומסיימים את הלימודים בסביבות גיל 18.

איך יודעים לאיזה רמה שייכים התלמידים בתיכון?

מערכת ההולנדית בנויה על הסללה מסיום החינוך הממלכתי -  כלומר בכל שנה ועד גיל 12 ישנם מבחני רמה הנקראים סיטו (CITO) שהם סוג של המקבילה למבחני המיצ״ב הישראלים, אבל הם אישיים לפי רמת תלמיד ולא לפי רמת המוסד. לפי תוצאות מבחנים אלה מקבל התלמיד במהלך לימודיו בגרופ 8 המלצה ממוריו לאיזה מסלול תיכון הוא הולך. הרמה אליה התקבל התלמיד יכולה להשתנות למעלה או למטה בהתאם להישגיו בתיכון, כך שאם הציונים נמוכים ביסודי וההמלצה נמוכה אל דאגה – זה דינמי ובר שינוי בהמשך.

חינוך טרום ממלכתי – גני ילדים, ומטפלות עד גיל 4 

crèche, voorschool, kindergarten, kinderopvang, kinderdagverblijf, peuterspeelzaal אלה שמות של מסגרות שונות, אליהן ניתן לרשום את הילדים עד גיל 4. ישנם גני עירייה וגנים פרטיים. 

גני עירייה Voorschool הם גנים לילדים בגילאי 2-4 שנים. הם מצוותים לבתי הספר ומהווים מעין מסגרת הכנה נוחה כך שהילד גם נמצא בגן וגם קרוב למוסד הלימודי העתידי שלו. מדובר בגן רגיל לכל דבר ועניין, הילדים משחקים בהשגחת גננות, חוגגים ימי הולדת, חגים, וישנה הפסקת אוכל וחצר משחקים. רבים מהילדים יפגשו את החברים שימשיכו איתם לבית הספר הסמוך. יתרון נוסף - מאחר ומדובר בגן עירוני, העיריה מתחשבת בהורים בעלי הכנסה נמוכה כך שהגן הזה יכול להיות זול בהרבה מאחר והורים עם הכנסה נמוכה משלמים 10.25 יורו לשעה.
חסרונות - ימים ושעות מוגבלים. רשימות המתנה ארוכות מאד, לפעמים חודשים.

גנים פרטיים - אינם שייכים לעירייה או לבית ספר מסוים. התשלום לרוב גבוה יותר אך מסובסד ויש החזרים מהמדינה בהתאם לשעות עבודת ההורים וגובה הכנסתם.

משפחתון - מלבד גנים, יש אופציה של משפחתון מצומצם (לרוב עד 5 ילדים) הנקראת ״חאסט אאודר״ (״הורה מארח״, בתירגום מהולנדית). והוא מאפשר לילדים להיות עם מטפלת בסביבה ביתית, קטנה ואישית. ישנם אירגונים שונים שמאגדים מטפלות אלה, הן בפיקוח, ולרוב לכל אחת יש התמחות משלה (אומנות, שפה זרה וכו). בדומה לגני ילדים רגילים -התשלום עבור משפחתון מסובסד גם הוא עם החזרים מהמדינה בתנאי שההורים עובדים משרה מלאה, ותלוי גובה הכנסה.

החינוך בגילאי 4 אינו זול. ישנם החזרים מהמדינה במידה ושני ההורים עובדים במישרה מלאה או לומדים במישרה מלאה. ההחזר הוא תלוי גובה משכורת ופרמטרים נוספים. לכן, ישנם בהולנד הורים רבים שכדי לחסוך בהוצאה זו עובדים חצי מישרה או שליש משרה ונשארים עם הילדים בגילאים אלה בבית. 

ילדיי מגיעים מישראל ללא ידיעת השפה ההולנדית מה עושים?

מדובר בשאלה שנשאלת המון בייעוץ ההגירה שאנחנו מספקות והיא שאלת שפת הלימוד, שכן בהולנד כאמור, שפת הלימוד הרשמית היא הולנדית. הבשורות הטובות הן שמערכת החינוך ההולנדית ערוכה לקליטת ילדי זרים בצורה טובה מאד. בכל עיר ישנן כיתות מעבר מיוחדות ללמידת שפה, או בתי-ספר יחודיים לשילוב ילדים המלמדים את השפה ההולנדית באופן מוגבר לצד הלימודים הרגילים.  

כיתת מעבר ללימוד שפה עד גיל 6 - עד גיל 6 ילדים שמצטרפים לבית ספר בהולנד ללא השפה ההולנדית - לא נדרשים ללמוד את השפה אקסטרא מעבר למה שמדברים בכיתה. 

מגיל 6 עד 12 ישנם תיגבורים לשפה ההולנדית לעיתים ככיתה מיוחדת בתוך בית ספר לצד כיתה רגילה ולעיתים ישלחו אותם כבר בגיל הזה לבתי ספר מיוחדים לשפה. זה תלוי בעיר ותוכנית שלה. אחרי שנה או שנתיים לפי מידת הידע את השפה יוחלט אם הם יכולים להצטרף לכיתה רגילה בהולנדית בלי תיגבור. 

החל מגיל 12, ולעיתים גם קודם לכן, ילדים חדשים בהולנד ללא שליטה בשפה ההולנדית מועברים ישר לכיתת גישור בינלאומית ( ISK). לאחר כ-1-2 שנים, יהיה מבחן לקביעת רמת ההולנדית שלהם, ואם היא גבוהה מספיק - הם יוכלו לעבור לבית ספר הולנדי רגיל להמשך לימודיהם.

בית-ספר יהודי ״ראש פינה״ ראש פינה הוא בית הספר היסודי של הקהילה היהודית באמסטרדם.
בית הספר צמוד לתיכון מיימונידס והלימודים בו בצביון יהודי ובהולנדית. רבים מהילדים שלומדים בראש פינה ממשיכים יחד למיימונידס. בבית הספר חלה חובת כיפה על הראש לבנים, אסור גופיות והחופשים הם גם בהתאם ללוח החגים היהודיים. בית הספר מאובטח בשמירה בכל שעות הלימודים והכניסה אליו דרך שער ושמירה.

שקיפות והישגים

הולנד מאמינה בשקיפות מלאה, ולכן ניתן לברר על כל בית ספר מה הממוצע של בוגריו, כמה המשיכו לתיכון גבוה, ללימודים טכניים ו/או לאוניברסיטה. כמו-כן, תוכלו לראות מספרי הנושרים ונתונים נוספים שיכולים לעזור לכם לגבש החלטה. בישראל נתונים אלה לרוב מוסתרים. בהולנד, אפשר לראותם און ליין (לכל עיר יש אתר ובו לרוב יש את הסטטיסטיקה) ובמיוחד בעיריית אמסטרדם שגם מוציאה ספרון ובו השוואה של מספר התלמידים שסיימו יסודי וכמה מהם המשיכו לאיזה רמת תיכון. 

מקווה שהמידע עשה לכם סדר ועזר להבין מעט מי נגד מי במערכת בחינוך ההולנדית.

במסגרת הייעוץ שלנו נשמח להרחיב עוד ולעזור לכם לבחור את סוג בית הספר המתאים ביותר לילדיכם. 

כמו-כן מוזמנים לוובינר החינוך שלנו המרחיב יותר על מערכת החינוך ונוגע גם בנושא החינוך המיוחד, 

והטבות שונות שניתן לקבל שאינן מופיעות כאן.

הכותבת שימשה כתבת חינוך של וואינט כעשור, כתבת לענייני חינוך בעיתון ״העיר״, ובערוצי טלוויזיה שונים. בוגרת תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת אמסטרדם (תואר מחקרי, מדיה). מוזמנים להירשם לוובינר בנושא ״חינוך בהולנד והשוואה בינו למערכת החינוך בישראל״.